צנגוט נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ

פסק דין

1.תביעת נזקי רכוש בגין תאונת דרכים מיום 14.10.10.

2.טענות התובע – התובע עצמו לא נכח בתאונה. בתו של התובע היא שנהגה ברכבו, ג'יפ מדגם סוזוקי (להלן: "הנהגת", "הרכב"). בכתב התביעה טען התובע כי הנהגת נסעה ברכב בשד' הנשיא בחיפה, לכיוון מרכז הכרמל, ובאותה עת עמד בתחנת אוטובוס בימין הכביש אוטובוס אגד. האוטובוס יצא מהתחנה מבלי להסתכל או להבחין ברכב, שנסע בנסיעה איטית משמאלו, ולכן שפשף את הרכב בצד הימני שלו. האוטובוס לא עצר והמשיך בנסיעתו לעבר רח' וודג'ווד. הנהגת עצרה את הרכב, לא הספיקה לרשום את מספר הרישוי של האוטובוס, אך הבחינה במספר הקו. התובע פנה לנתבעת, דרש ממנה להכיר באחריות והודיע כי רכבו ייבדק ע"י שמאי ויוכנס לתיקון. הנתבעת לא התייחסה לפניותיו.

3.טענות הנתבעת - לטענת הנתבעת, התאונה התרחשה בשעה שהאוטובוס מצוי בעצירה מוחלטת בתחנה. הנהגת נסעה משמאל לאוטובוס, סטתה מנתיב נסיעתה וכתוצאה מכך השתפשף הרכב לאורך הדופן הימנית, כנגד הפינה של האוטובוס. בכתב ההגנה נרשם כי מדובר בפינה הקדמית השמאלית. בפתח הדיון טענה הנתבעת כי מדובר בטעות סופר וביקשה לתקן את הרישום כך שייאמר כי הרכב פגע בפינה השמאלית האחורית. לטענת הנתבעת, הנהגת המשיכה בנסיעתה וברחה ממקום התאונה מבלי להחליף פרטים עם נהג האוטובוס.

4.שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, אשר הדגימו כל אחד לגרסתו, את אופן התרחשות התאונה, בין השאר בעזרת דגמי מכוניות. עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ובכלל זה דו"ח השמאי, תמונת מקום התאונה, תמונות הרכב ותמונות האוטובוס.

5.אני מקבל את גרסת נהג האוטובוס, ומעדיף אותה על פני זו של הנהגת.

אני קובע כי האחריות לתאונה מוטלת, אפוא, על כתפי הנהגת.

מסקנתי זו מבוססת בראש ובראשונה על התרשמותי הבלתי אמצעית מן העדויות.

עדותו של נהג האוטובוס, מר אלחאג', היתה פשוטה וכנה. אני נותן בה אמון מלא ומבכר אותה על פני עדותה של הנהגת.

עדותו של נהג האוטובוס, לפיה לפניו בתחנה עמד אוטובוס נוסף, ולפיה הנהגת - שלא כנטען על ידה - הגיעה מרח' ביכורים ותוך כדי נסיון לפנות ימינה ולהשתלב בתנועה פגעה בפינה השמאלית האחורית של האוטובוס אשר בלטה לאחור, הינה הגיונית, מתיישבת היטב עם כלל נסיבות העניין והראיות, ומסבירה את אופן התרחשות התאונה.

עדותה של הנהגת הותירה רושם שלילי ובלתי מהימן. אציין כי קשה היה להימנע מן הרושם כי חשה שלא בנוח מכך שנאלצה, שלא בטובתה, להעיד עדות מעין זו. יהא אשר יהא הדבר, הנהגת לא ידעה לתאר באיזה אופן התרחשה התאונה לשיטתה. הנהגת לא ידעה לומר איזה חלק של האוטובוס פגע באיזה חלק של הרכב והכיצד הדבר עולה בקנה אחד עם הנזקים שבאים לידי ביטוי בתמונות האוטובוס והרכב. הנהגת התקשתה להדגים את אופן התרחשות התאונה באמצעות דגמי מכוניות, ובפועל הדגימה אותה מספר פעמים באופן שונה בכל פעם.

6.גרסת הנתבעת ונהג האוטובוס אף עולה בקנה אחד עם תמונות הנזקים ומכלול הראיות.

מתמונות הרכב עולה כי לרכב נגרם נזק מסוג שפשוף לאורך דופן ימין, לרבות סימנים ברורים של צבע ירוק האופייני לאוטובוס הנתבעת, ללא סימנים כלשהם למעיכה או לחיצה. אילו היה האוטובוס פוגע ברכב בהיותו בתנועה, לאחר שהחל לצאת מן התחנה, ניתן היה לצפות לפגיעה שונה לחלוטין אשר תדגים, לפחות בחלקה, פגיעה נקודתית ו/או מעיכה.

מתמונות האוטובוס עולה כי הפינה השמאלית הקדמית של האוטובוס כלל אינה צבועה בצבע ירוק וממילא נקודת המגע בין הרכב והאוטובוס לא היתה בפינה זו, כפי שניתן היה לצפות לאור גרסת הנהגת. גם בחלקים אחוריים יותר בדופן שמאל, שהנהגת טענה כי ייתכן והם שפגעו ברכב - הגם שבנסיבות העניין הדבר אינו אפשרי כשלעצמו - לא ניתן להבחין בפגיעות כלשהן. לעומת זאת, בפינה השמאלית אחורית של האוטובוס, הצבועה ירוק, ניתן להבחין בבירור בסימני שפשוף, הנראים תואמים את הנזק ברכב, לרבות שפשוף גבוה שנגרם ע"י המראה הימנית של הרכב.

ואם במראה עסקינן, בחינה מדוקדקת של הנזק שנגרם לזו, אינה מותירה מקום רב לספק. הנזק נגרם בגב המראה, בחלקה החיצוני. אילו היה האוטובוס פוגע ברכב בהיותו בתנועה כנטען, קרוב לודאי כי זו היתה נשברת, ומכל מקום ניזוקה באופן שונה. הדעת נותנת כי נותרה שלמה מאחר והתקפלה אגב פגיעת הרכב באוטובוס.

7.בתום הדיון, העלה התובע גרסה עובדתית חדשה - לדבריו נוכח בקשת הנתבעת לתיקון טעות סופר והנתון החדש בדבר אוטובוס נוסף מלפנים - ולפיה האוטובוס נאלץ לצאת מהתחנה שמאלה, לעקוף את זה שלפניו, ובתוך כך, אגב הפניה ימינה, שפשפה הפינה השמאלית האחורית של האוטובוס את הרכב. דין הטענה להידחות. גרסה חדשה זו סותרת את הגרסה העובדתית של התובע והנהגת לכל אורך הדרך, לרבות בתביעה, בתצהיר הנהגת שצורף לה ובעדותה, וכן בהודעת התובע למבטחת הרכב (נ/4). גרסה עובדתית של בעל דין לא אמורה להשתנות לאור זו של חברו. גם לגופה, קיימים בגרסה זו קשיים של ממש (למשל, העובדה כי על פיה אמור היה הרכב להימצא בנתיב שמאלי יותר בעת הפגיעה ולא בנתיב הצמוד לתחנה כפי שהעידה הנהגת), אך כאמור ממילא אין מקום להידרש אליה.

8.לפיכך, דין התביעה להדחות.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסכום של 1,500 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן תיווסף עליו ריבית פיגורים כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

9.זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.